בשיחה הבוקר עם מנהלת שירות לקוחות של רשת ביגוד על רשתות חברתיות בתגובה
לדיון על התייחסות של מנהלי שיווק ללקוחות שלהם, סיפרה לי ואני מצטט: "בדיוק
השבוע אנחנו מתמודדים עם תלונות בפייסבוק. התגובות אצלנו בחברה שנויות במחלוקת - יש
הטוענים שאין צורך לענות ויש להתעלם ואחרים חושבים שיש להגיב ולהתייחס"
ראשית אומר כי אני סבור שזוהי טעות קולוסאלית לא לענות – התהודה מחוסר
ההתייחסות יהיה חמור אלף מונים על התייחסות וגם כזו שאינה מושלמת.
בפוסטקודם שלי ובמאמר שירותטוב מתחיל בהקשבה דיברתי בדיוק על
נושאים אלו - השיווק שאינו רואה עצמו כאחראי/נותן שירות והמנהלים שמפחדים מהאימפקט
של רשתות חברתיות "קופאים" בטיפול בלקוחות.
חוסר התגובה מעורר זעם גדול יותר אצל הלקוח ומתלונה שיכלה להיפתר מהר
ולשביעות רצון הלקוח מקבלים תוצאה הפוכה לעיתים הרת אסון. אף שתגובה גרועה יכולה
לגרור אחריה נזקים לא קטנים, זה עדיף על חוסר תגובה מהדהד.
אם זאת, עלינו כמנהלי שירות ובעלי עסקים לאמץ ערוץ תקשורת זה ולהשכיל
להשתמש בו לטובתנו. לרשתות החברתיות אפקט עצום ואם התרבות הפתרונות לטלפונים
חכמים, אילו שלא ידעו להקשיב ללקוחות יצאו מופסדים.
ארגון שחפץ לטפל בתלונות ברשתות חברתיות חייב לבנות לעצמו מתודולוגיה
והסכם שירות (S.L.A) בדיוק כפי שציינתי בתגובה
לדיון בקבוצת Contact Center Exprets בלינקדאין שעסק ב-5 צעדים לניהול תלונות דרך
רשתות חברתיות.